דיזנהויז - יוניתורס תיירות ישראלית (2004) בע"מ נ' עמותת המרכז הבינלאומי לחינוך וחקר האוטיזם

החלטה

1.התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 200,000 ₪.

2.על פי הנאמר בכתב התביעה, פנתה הנתבעת לתובעת לשם הפקת כנס שהתכוונה לקיים במהלך חודש פברואר 2010.

בין הצדדים הוסכם כי התובעת תארגן את הכנס וההסכמות בין הצדדים הועלו על הכתב.

לאחר שהתובעת החלה בנקיטת הפעולות לשם הוצאה לפועל של הכנס, הודיעה לה הנתבעת ביום 17.11.09 על החלטה לדחות את הכנס וממילא מבוטלת ההתקשרות בין הצדדים.

בגין התנהלותה של הנתבעת, נגרמו לה נזקים שונים (ס' 58 לכתב התביעה).

3.לבקשת התובעת ניתן פסק דין בהעדר הגנה. הבקשה נסמכת על אישור מסירה.

על פי אישור המסירה, פקד המוסר את משרדה של הנתבעת ברח' בין יהודה 2 ירושלים בשלושה מועדים שונים ומשלא מצא איש במקום הניח את כתב התביעה ביום 26.6.11.

לאישור המסירה צורף תצהיר מטעם המוסר לאימות האמור באישור המסירה.

4.הנתבעת עותרת לביטול פסק הדין. הנתבעת טוענת כי כתב התביעה לא נמסר לה כדין מעולם וכי ידעה על קיום התביעה רק בעקבות עיקול שהטילה התובעת על חשבונה במסגרת הליכי הוצאה לפועל לגביית החוב.

עוד טוענת הנתבעת כי החל מחודש נובמבר 2010 היא אינה פעילה בכתובת בה בוצעה המסירה בדרך של הדבקה.

לגוף התביעה טוענת הנתבעת כי התנהלותה הרשלנית של התובעת במהלך ההתקשרות גרמה לכך שהכנס לא יצא לפועל.

עוד טוענת הנתבעת כי הדרישות הכספיות של התובעת לא סוכמו על ידי הצדדים ולפיכך סירבה לשלם את דרישות התובעת.

לבסוף נטען כי כתוצאה ממחדליה של התובעת נגרמו לה נזקים העולים על סכום התביעה.

5.התובעת מטבע הדברים מתנגדת לבקשה. לשיטתה, המצאת כתב התביעה היתה כדין הן מחמת העובדה כי המצאה בדרך של הדבקה מוכרת כאחת מדרכי ההמצאה המוכרות בהתאם לתקנות סדר הדין והן מחמת שכתובת הנתבעת, כמופיע בספרי רשם העמותות, הינה הכתובת בה בוצעה ההמצאה. ככל שהנתבעת שינתה את כתובתה, היה עליה לדווח כדין לרשם העמותות ולגורמים אחרים. ככל שהנתבעת לא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה ולשאת בתוצאות מחדלה.

עוד טוענת התובעת כי הבקשה הוגשה באיחור.

כמו כן, טוענת התובעת כי סיכויי ההגנה אינם גבוהים.

6.על פי ההלכה הפסוקה, קיימים שני שיקולים בבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: הראשון, עניינו בסיבת אי הגשת כתב הגנה במועד. דהיינו, האם המדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי. השני, שעל פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה.

על מבקש ביטול פסק הדין להראות ברמה הלכאורית שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולם בגדר הגנת בדים.

לצד שיקולים אלה קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על והוא זכות הגישה לערכאות.